המציאות משפיעה על הדרכים והכיוונים שבהם אנו בוחרים ללכת. יתכן שנרצה לבחור מקצוע מסוים, אך נבחר במקצוע אחר מפני שהראשון דורש מאתנו לימודים לתואר חדש ואילו בשני מספיק לימוד קצר יותר, או מפני שהראשון מספק הכנסה נמוכה והשני הכנסה גבוהה יותר. יתכן שנרצה למצוא במהירות מקום עבודה חדש, אך המציאות מכתיבה קצב איטי יותר – כי המעסיקים לא מגיבים לקורות החיים שאני שולח, כי אני כבר בן 48 (למשל) והמעסיקים לא מתלהבים להעסיק אנשים בגילי, כי סוג הנסיון שיש לי זה לא סוג הנסיון שהם מחפשים, וכו'. אבל יותר מהמציאות – מה שבאמת משפיע על הדרכים שנלך בהן ועל התוצאות שנקבל הן דרך החשיבה ונקודת המבט שלנו.
לכאורה יוסי, שמחפש עבודה כבר זמן רב, הוא קורבן של המציאות, של הנסיבות. הוא עשה כל מה שהיה יכול לעשות על מנת למצוא עבודה, וזה לא הצליח. אבל האמת היא שאם יוסי רואה את עצמו כקרבן של הנסיבות או רואה עצמו כמי שנשלח אליו אתגר רציני משמים, למשל, – תשפיע נקודת המבט שלו על מעשיו ותגובותיו, ואלו ישפיעו על התוצאות, כלומר על המציאות שתיווצר. אם יסתכל על חיפוש עבודה ממושך כמצב לא נורמלי, או לחלופין כמצב צפוי, תשפיע דרך הסתכלותו על התנהלותו, ובעקבות כך על המציאות שתיווצר. רובנו רוצים למצוא עבודה במהירות (ולאו דווקא כולנו, כי הדבר תלוי בנקודת המבט. יש אנשים שנוח להם לא למצוא עבודה כל כך מהר), אבל דרך ההסתכלות שלנו על כך תשנה את התנהגותנו ועשויה לשנות את התוצאות שיגיעו בעקבותיה.
הנה כמה דוגמאות לנקודות מבט שונות. לאן עשויה להוביל כל אחת מההסתכלויות את אותם אנשים?
שני אנשים לפני ראיון עבודה. הראשון חושב: "כל כך הרבה זמן חיכיתי לכך. האם אעבור את הראיון הזה"? השני חושב: "איך אני יכול להציג את עצמי בצורה מוצלחת במיוחד בראיון הזה"? הראשון מאמין שמה שיש בידו לעשות בעת ראיון הוא לשמוע את שאלות המראיין ולענות את האמת הפשוטה כפי שהיא יוצאת מפיו באותו רגע. השני מאמין שאפשר להתכונן מראש, לדעת לתאר בצורה טובה את יתרונותיו ולמצוא דרך להגיד מה שחשוב לו גם אם לא נשאל על כך ישירות.
שלושה צעירים רוצים ללמוד באוניברסיטה את אחד המקצועות שחשבו עליהם. הראשון שואל את עצמו "איזה מקצוע אני יכול ללמוד עם הציונים שיש לי"? השני שואל "איך אני יכול לשפר את הציונים שלי כדי להכנס למקצוע שאני רוצה"? השלישי שואל "האם יש מצב שאני יכול להתקבל למקצוע שאני רוצה גם עם הציונים הנוכחיים שלי, ואם כן אז איך"?
יאיר ויוסי חיפשו עבודה בתחומם קרוב לשנתיים! יוסי חשב "המעסיקים מעדיפים תואר על פני תעודה ומעדיפים צעירים על פני מבוגרים". יאיר חשב את אותו הדבר, אבל גם ראה בזה אתגר. "איך אני יכול בכל זאת לקבל עבודה כמו זאת שאני מחפש"? "באילו עוד דרכים אני יכול לנקוט לצורך חיפוש עבודה"? יוסי הניח שהדרכים הפתוחות בפניו הן להמשיך לחפש באותה דרך או לחשוב על שינוי מקצוע. יאיר הניח שיש עוד דרכים לחיפוש אותה עבודה עצמה, בין אם הן דרכים "שגרתיות" שעוד לא חשב עליהן, ובין אם הן דרכים יצירתיות שהוא סומך על הגעתן ומוכן לנסותן.
דן וענת שקלו להחליף מקצוע. דן מתלבט רבות מפני ש"להוציא זמן וכסף על לימוד משהו חדש שאני רוצה אבל אני לא בטוח אם באמת אוהַב זה לא כדאי". ענת התלבטה כמה חודשים לגבי אותה שאלה אבל קפצה בסוף למים מפני ש"הימנעות מצעדים בשל חוסר ודאות לגבי התוצאות לא תוביל אותי רחוק. הדרך להצליח היא להעיז לנסות".
מהי נקודת המבט שלכם לגבי דילמה שאתם נמצאים בה עכשיו? אילו עוד נקודות מבט אפשריות?
