התאמת מקצוע – לשאול את השאלות הנכונות
 
המוח שלנו אוהב שאלות
בספרו "צעד קטן לשינוי גדול" מציע ד"ר רוברט מאורר לערוך את הניסוי הבא: מחר בבוקר שאל את החבר שלך בעבודה, או בכל מקום אחר, מה היה צבע המכונית שחנתה ליד המכונית שלו. הוא יחשוב שהשתגעת ויגיד לך שאין לו מושג. אבל אחרי כמה ימים שבהם תחזור על השאלה הוא יזכור שהאידיוט הזה (אתה) עומד לשאול אותו על כך ויתחיל לשים לב לתשובה. החזרה על שאלה שוב ושוב גורמת למוח להתחיל לייצר תשובות. המוח אוהב לחפש תשובות לשאלות שאנו שואלים. כאשר אנו שואלים את עצמנו, לדוגמא: "איזה דבר קטן אני יכול לעשות כדי לרדת במשקל" יתחיל המוח בתוך זמן מה לייצר תשובה ("תאכל שתי עוגיות במקום שלוש בנשנוש של אחה"צ". – "דבר קטן" אמרנו), שאותה הוא יאהב יותר מאשר קבלת עצה מרופא או מחברים.
 
המוח מעדיף שאלות מסוימות
המוח אוהב שאלות ולא דוחה אותן, אלא אם כן הן שאלות גדולות מדי עד שהן מעוררות בנו פחד. כשהמוח חש שהשאלה גדולה מדי הוא הופך את התשובה ל"בלתי אפשרית" וחוסם את היצירתיות. באמצעות העלאת שאלות קטנות יותר אנו משאירים את תגובת ה"לחימה או מנוסה" כבויה ומאפשרים תשובות יצירתיות של המוח. עד כאן דבריו של ד"ר מאורר. בעולם התעסוקה שאלות כמו "מה אני רוצה מהחיים שלי" או "איזה מקצוע מתאים לי" יכולות להיות גדולות מדי בשביל להפיק מהן תשובות טובות. במקום שאלות אלה עדיף לשאול "ממה אני יכול לזכור שנהניתי בעבר"? "על מה שיבחו אותי"? ושאלות נוספות שיובילו לבסוף לתשובה לשאלה הגדולה של "מה אני רוצה".
 
להחליף את השאלות בשאלות טובות יותר
אחת הסיבות לתחושה הקיימת לפעמים ש"אני לא מוצא מה מתאים לי" או ש"שום דבר לא מתאים לי" היא שאנשים שאלו את עצמם "איזה מקצוע מתאים לי". אם השאלה אינה נושאת תוצאה צריך להחליפה בשאלה אחרת או בסידרה של שאלות אחרות. במקרה זה – שאלות שנועדו לחיפוש עצמי ולא לחיפוש מקצוע. למשל: "ממה אני נהנה"? "על אילו דברים החמיאו לי אנשים ואני בקושי הבנתי למה מחמיאים לי כי בסך הכל עשיתי משהו שקל לי וטבעי לי"? "מה עושה לי איזושהי "צביטה" קטנה בלב כשאני קורא עליו או שומע עליו"? למה? מה עומד מאחורי זה? " מה מתסכל אותי"? (שאלה שעונה בעצם על "מה חשוב לי"). האם יש מכנה משותף בין כמה דברים שמתסכלים אותי?
שאלה כמו "במה אני טוב" יכולה להיות טובה לאנשים מסוימים, אולם לאחרים היא מהווה שאלה מהסוג הדורש החלפה בשאלות קטנות יותר, כמו: האם אני מסודר? האם אני מסוגל להדריך או להוביל קבוצה? האם אני מתחבר לאנשים בקלות? האם אני אוהב טיולים? האם אני מתעניין בנושא של תזונה? וגם: למה אני אוהב כך וכך? למה מעניין אותי כך וכך? דוגמא לשאלה מאתגרת מסוג אחר היא: מה הייתי מביא איתי לקבוצה לו הייתי נקלע עם עוד כמה אנשים לאי בודד? (מנהיג את הקבוצה? שומר על המורל? מצחיק אותם? מייצר ציוד הכרחי מחומרים שיש על האי? פותר בעיות? פותר חיכוכים?) כשאין תשובה אין סיבה לדאגה. החזרה על אותה שאלה שוב ושוב והאמונה שהתשובה תגיע בסופו של דבר הן שעושות את העבודה. פעמים רבות התשובה מגיעה פתאום, בזמן שאנו לא מחפשים אותה.
  
האם יש שאלות "נכונות"?
קשה לומר על שאלות שהן נכונות יותר, אך יש שאלות שהן טובות יותר. שאלות טובות יותר הן אלה שיכולות להוביל אותנו אל התוצאות הטובות ביותר בשבילנו. לכאורה ניתן לשאול: איך אני יכול לשאול את עצמי שאלות אחרות מאלה שאני חושב עליהן? התשובה לכך היא מודעות. השאלות הראשונות העולות במוחנו הן השאלות שאנו חושבים עליהן באופן אוטומטי, אך ברגע שאנו מודעים לחשיבות השאלות שאנו שואלים אנו יכולים לחשוב על שאלות נוספות ולבחון זוויות מבט נוספות. שאלות מסוימות יכולות לעצור את התקדמותנו מפני שהן גדולות מדי או מפני שהן ביקורתיות מדי כלפי עצמנו. שאלות אחרות - השאלות הטובות יותר עבורנו - הן אלה שבכוחן להוביל אותנו לצמיחה ולהתפתחות אישית.

 

 

 

 
 בחירה טובה - חפצי רובלין    טל. 02-9919070,   052-3493113     בית שמש     heftsi@bchiratova.com 
 

Design: Edna Ricklin's studio

לייבסיטי - בניית אתרים