חוזקות בדרך להצלחה
"אנשים יגיעו להצלחה רבה יותר אם יתמקדו בחוזקותיהם מאשר אם יתמקדו בתיקון חולשותיהם, וארגונים יגיעו למצב אופטימלי אם ייטיבו לנצל את חוזקותיו של כל עובד במקום לדרוש מהעובדים "לתת יד שווה בשווה".
כך מסיקים דונלד קליפטון ומרקוס בקינגהם ממחקר, שתוצאותיו מובאות בספרם "עכשיו גלה את חוזקותיך" (הוצ' מטר).
חוזקותינו, אומרים קליפטון ובקינגהם, הן דבר מולד, מתנות שמיים הטבועות בנו, והן אינן משתנות במשך השנים. אמנם אנו מתפתחים ורוכשים כישורים חדשים במשך הזמן, אך אלו מחזקים בדרך כלל את החוזקות הבסיסיות שהיו קיימות אצלנו ממילא. בבסיס חוזקותינו עומדים הכשרונות הטבעיים שלנו, וכאשר חוברים לאלו גם ידע ומיומנות מהווים שלושתם יחד חוזקה.
מרכיבי החוזקות
המונח "כשרון" מוגדר בדרך כלל כיכולת או תכונה טבעית מיוחדת, אולם בקינגהם מציע הגדרה מקיפה יותר: "כשרון הוא כל דפוס חוזר של חשיבה, הרגשה או התנהגות שאפשר ליישם אותו יישום פרודוקטיבי". לדוגמא: סקרנות, חביבות, תחרותיות וכד' הם כשרון – אם הן דפוס חוזר של חשיבה, הרגשה או התנהגות שאפשר ליישמם יישום פרודוקטיבי. משום כך ישנן גם תכונות שליליות לכאורה שהן כשרון. עקשנות, למשל, היא כשרון אם אדם מוצא עצמו בתפקיד שבו דבקות בעקרונות או במשימה לנוכח התנגדות נמרצת היא תנאי להצלחה – כגון, בתפקיד של איש מכירות, או כעורך דין המופיע בבית משפט. גם דאגנות היא כשרון במובן של תכונה מועילה אם היא מניעה אדם לשאול את עצמו "מה יקרה אם...?" ובעקבות כך לחזות מראש מהמורות פוטנציאליות ולתכנן תוכניות חירום לתועלת הכלל. המונח כשרון אינו מתייחס רק ליכולת הבאה לביטוי בעשייה מסוימת, כגון: יכולת ניתוח, יכולת טכנית, יכולת ארגונית, ציור, כתיבה וכדו', אלא גם לדברים שאנו עשויים לראות בהם תכונות כלליות ולא "כשרונות", כגון אחריות (הרי איננו נוהגים לומר על מישהו אחראי שיש לו "כשרון לאחריות", אך זהו בכל זאת כשרון), משמעת עצמית, הסתכלות חיובית ועוד.
ידע הוא ידע עובדתי, הבא מלימוד, וכן ידע הנרכש מנסיון חיים. מיומנות היא יכולת הנוצרת כתוצאה מהצטברות של נסיון, וצירוף הצטברות זו לכלל צעדים המביאים לביצוע טוב.
כיצד נזהה את חוזקותינו?
ניתן לראות את זיהוי חוזקותינו כמורכב משני שלבים: שלב הזיהוי ושלב הזיהוי המדויק. הדרכים לזיהוי חוזקותינו מתוארות בספר ההמשך שכתב בקינהם – "עכשיו הפעל חוזקותיך להצלחה בעבודה" (הוצ' מטר, 2008). כאשר אנו עסוקים בפעילות שאנו אוהבים לעשות ומצליחים בעשייתה, וכאשר יש לנו דחף פנימי ומשיכה לעשותה, הרי שמדובר בפעילות הקשורה באחת או יותר מחוזקותינו. כאשר אנו עוסקים בפעילות הקשורה בחוזקותינו אנו חשים אנרגיה; הפעילות אינה נתפסת בעינינו כמאמץ משום שהיא טבעית לנו (או שהיא נתפסת בעינינו כאתגר רצוי) ובסופה אנו חשים סיפוק, הֵספק ושלווה.
כשרונות שונים מתחברים לחוזקות מקיפות
פעולות ותכונות שונות המהוות צדדים חזקים שלנו, כגון משמעת עצמית, יכולת לימוד עצמי, יצירתיות מחשבתית, יכולת כתיבה, יכולת סדר וארגון, יסודיות וכדו', מתחברות לחוזקות מקיפות יותר, העומדות בבסיסן של פעולות שונות. לדוגמא: יכולת כתיבה היא מיומנות העשויה להיות חלק מחוזקות כגון הגיית רעיונות, איסוף מידע, אינטלקטואליות, אנליטיות, למדנות ועוד. מתן ייעוץ היא פעולה שבבסיסה עומדות חוזקות אפשריות שונות, שקליפטון ובקינגהם מכנים בשמות: אמפתיה, תקשורת, פיתוח (=אהבה לפיתוח הפוטנציאל אצל אנשים), אינדווידואליזציה (=התייחסות לתכונות הייחודיות אצל כל אדם), שיקום (=אהבה לפתרון בעיות) ועוד.
זיהוי מדויק של חוזקותינו נעזר בהתנסויות השונות שאנו עוברים בחיינו, המספקות לנו מידע על מה שאנו אוהבים או לא כל כך אוהבים לעשות. מודעות לפעולות האהובות עלינו מהווה מפתח למציאת חוזקותינו. ככל שאנו עוברים התנסויות מעשיות רבות יותר כך יהיה בידינו מידע מדויק יותר לגבי הפעולות המועדפות עלינו. בספר "עכשיו הפעל את חוזקותיך להצלחה בעבודה" מביא בקינגהם דוגמא לגבי עצמו (עמ' 86):
בתחילת דרכי המקצועית גיליתי שאני אוהב לראיין אנשים... הייתי מראיין אנשי מפתח רבים בחברות-הלקוחות שלנו, מזהה את החוזקות ואת החולשות שלהם ומנסה לאמן אותם להיות יעילים יותר. זו היתה עבודה טובה וחשובה, התפרנסתי וגם הרגשתי שאני תורם לחברה, אך עם הזמן הבנתי גם שהיא משעממת אותי. אהבתי לראיין, ולכן הייתי אמור לאהוב את העבודה הזאת, ובכל זאת לא נהניתי ממנה...
היום אני מבין שהאמת היא שאני לא סתם אוהב לראיין. אני אוהב לראיין אנשים שמצטיינים בעבודתם, והסיבה שאני אוהב לראיין אותם היא שאני אוהב לגלות מה גורם להם להצטיין. רבים מהמנהלים שראיינתי בתפקידי כמאמן לא הצטיינו בעבודתם... הייתי צריך ... לראות אם נוכל לתמרן את עבודתם כך שיהיו יעילים יותר. הייתי אמור ליהנות מזה, היה בכך אתגר אינטלקטואלי וגם תחושה אצילית של עזרה לזולת, ובכל זאת לא אהבתי את עבודתי.
אינני יודע מדוע, אך אני חש בשיאי – יצירתי, נמרץ, חושב בחדות ובבהירות, מסוגל לעזור ולהיות חדשני – לא סתם כאשר אני מראיין אנשים, אלא כשאני מראיין אנשים שמצטיינים בעבודתם ובוחן את הסיבות להצטיינותם. כל סוג אחר של ראיון איננו מצליח לספק אותי.
חשוב לי מאד להגדיר את החוזקות שלי בפירוט ובבירור לא רק למען התחושה הרגשית [והבהירות], אלא גם כדי לשפר את התפקוד שלי. אוכל לתרום את התרומה הנכבדה ביותר... רק אם אתכנן את שבוע העבודה שלי כך שיתמלא בפעילויות הספציפיות הללו ואעסוק בהן יותר"...
את ההבנה הזו רכש בקינגהם לאחר שהחיפוש הפנימי שלו והזדמנויות חייו הביאו אותו להתנסות בסוג מסוים של ראיונות שלימד אותו עוד על עצמו ועל מה שהוא באמת אוהב לעשות. דוגמא מעניינת נוספת לדיוק בהגדרת החוזקות מביאים הוא וקליפטון בספרם "עכשיו גלה את חוזקותיך":
"כאשר אומרים על שני מועמדים לעבודה שיש להם "יחסי אנוש טובים" מה הדבר אומר? הוא אומר ששניהם מסתדרים יפה עם אנשים, אך לא הרבה מעבר לכך. לדוגמא, מונח זה לא מגלה לנו שאחד המועמדים מצטיין בבניית אֵמון עם זולתו לאחר יצירת הקשר הראשוני, ואילו השני מצטיין בייזום הקשר הראשוני... להבדל הזה יש משמעויות מעשיות. לא בהכרח תתן את אותו תפקיד למי שמצטיין בבניית אמון ולמי שמצטיין ביצירת קשרים עם אנשים"...
ידיעת הבדל מעין זה בין אנשים, הם מסבירים בהמשך, יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכשלון.
חוזקות ושביעות רצון בעבודה
לשם המחשת הקשר בין זיהוי נכון של חוזקותינו לבין שביעות רצון בעבודה אביא בפניכם את סיפורו של דייב. סיפור זה לקוח מתוך ספרו של דיק ריצ'רדס – "Is Your Genius at Work?" (הוצ' דיוויס- בלאק, מהד' ראשונה 2005). המונח Genius אינו זהה למונח חוזקות, אלא מייצג את המכנה המשותף לחוזקותינו השונות, אולם בהקשר זה ניתן לראותו כמושג דומה. וכך הוא מספר:
דייב הוא מהנדס כימי, הנמצא בעמדה ניהולית בשנתיים האחרונות. הוא חש שעמום בעבודתו והחל לשאול את עצמו אם עבודה ניהולית אכן מתאימה לו. במהלך סדנה שבה השתתף חזר דייב יום אחד מארוחת הצהרים לחדר לפני כולם. הלוח והעציץ לא עמדו כראוי והוא ניגש וסידר את שניהם. לאחר מכן סדר את הכסאות והתיישב. זמן מה לאחר מכן אמר דייב לקבוצה: "לא הבחנתי בכך בזמן שעשיתי זאת, אבל עכשיו אני מבחין בכך שכשבאתי לחדר סידרתי כל מיני דברים. לא חשבתי על כך. פשוט עשיתי זאת". הוא החל לחבר זאת עם אספקטים נוספים בחייו, וסיפר לקבוצה על בית המלאכה שיש לו בבית, שבו הוא נהנה לסדר את כלי העבודה ואת חומרי העבודה שלו. עוד סיפר על ימיו הראשונים בעבודה, כאשר קבוצת העובדים לא היתה מאורגנת כראוי. סדרי העדיפויות לא היו ברורים, חלק מהעבודה שנעשתה היתה מיותרת ונוצרו קונפליקטים בין חברי הקבוצה לבין עצמם ובינם לבין קבוצות אחרות בארגון. דייב סייע לעשות סדר בעניינים ולאחר מכן עבדו הדברים בצורה חלקה. מחשבות אלה הביאו את דייב להבין את כוחו הפנימי, אותו כוח מניע שלו, העומד מאחורי דברים רבים שהוא עושה: הצורך והאהבה לעשיית סדר בעניינים. (בין אם מדובר ב"בלגנים" מוחשיים ובין אם מדובר ב"בלגנים" מהסוג האנושי- ארגוני).
בהבחינו במכנה משותף זה הבין דייב מדוע הוא חש שעמום ואי שביעות רצון בעבודתו. באותו מקום עבודה בו הוא נמצא כבר אין מה לסדר. הסתבר לו שתפקיד ניהולי בהחלט יכול להתאים לו, אך מקום העבודה כבר אינו מתאים. הוא צריך לעבוד במקום שיספק לו הזדמנויות לסדר דברים.
בעקבות סיפורו של דייב ניתן לשאול: מה יצא לדייב מלגלות זאת? היכן ימצא מקום עבודה שבו יידרש תדיר לעשות סדר בעניינים? הרי אם הוא אכן טוב בפתרון מצבים יגיעו הדברים תמיד לידי כך שאין יותר מה לסדר ולפתור?!
מצבים מעין אלה, שבהם אנו ערים לחוזקותינו אך איננו בטוחים כיצד ליישמם בשטח, אכן קיימים לא אחת. אולם כאשר חושבים מספיק (לבד או בסיוע חברים או יועץ) מוצאים. במקרה של דייב יתאים לו למצוא עבודה בסביבה אתגרית ובתפקיד ניהולי. סביבה אתגרית כזו יכולה להיות ארגון שיש לו הרבה מתחרים ואשר צריך למצוא פתרונות ורעיונות חדשים לעתים קרובות, או חברות המפתחות מוצרים חדשים וכדו'. (מודעות "דרושים" רבות מדברות על עבודה "בסביבה מאתגרת"). תפקיד ניהולי יתאים לדייב מפני שכמנהל הוא יידרש להיות אחראי על מציאת פתרונות למצבים שונים. הנסיון שכבר יש לו בניהול יסייע לו להמשיך בתפקיד ניהולי.
הקשר בין זיהוי חוזקותינו ובין בחירת מקצוע
ידיעת חוזקותינו משמשת אותנו לבחירה מוצלחת יותר של תפקיד בתוך המקצוע שבחרנו. במקרה שאנו כבר עובדים משמשת ידיעת חוזקותינו להבנה טובה יותר של מצבנו התעסוקתי כשאנו חווים שעמום או תסכול בעבודתנו, משום שבדרך זו אנו יכולים להבין את המקור לתחושות אלה. בעקבות כך אנו יכולים להחליט ביתר קלות על המשך דרכנו המקצועית. הכרת חוזקותינו מאפשרת לנו לבחון ולהבין אם ניתן ליישמן בתפקיד הנוכחי על ידי עיצובו מחדש בכיוון חוזקותינו, או אם ניתן ליישמן בתפקיד אחר במקום עבודתנו הנוכחי, או, במקרים אחרים, להגיע להבנה כי עדיף לנו לעבור למקום עבודה מתאים יותר.
כל מקצוע מורכב מתחום ידע כללי (למשל: עבודה סוציאלית, משפטים, ביולוגיה) וממגוון תפקידים הקיימים במסגרת אותו מקצוע. (למשל: עבודה בלשכת רווחה של עירייה, עבודה בארגון עולים, עבודה בבית חולים וכדו' במקרה של עבודה סוציאלית). זיהוי חוזקותינו משפיע על המקצועות המתאימים לנו, אך יותר מכך הוא משפיע על התפקיד שנבחר. הסיבה לכך היא שבעלי חוזקות דומות יכולים להצליח במגוון רחב של תחומים, ובדומה יכולים בעלי חוזקות שונות להצליח באותו תפקיד עצמו, כאשר כל אחד מהם מיישם את חוזקותיו האישיות באותו תפקיד, ואף משתמש בהן כדי לפצות על צדדיו החלשים באותה עבודה. זיהוי מדויק של חוזקותינו משפיע, אם כן, על בחירת מקצוע מתאים, בחירת תפקיד מתאים, ועל האופן בו אנו מעצבים את תפקידנו באופן התואם את חוזקותינו.
